דצמבר 2007

טל היקרה

אחרי לידה ראשונה אינסופית (16 שעות), שהתחילה בהתערבות (זירוז) ונגמרה בהתערבות (ואקום), ובדרך היו עוד כמה וכמה התערבויות, ביקשתי לעבור לידה אחרת.

הכרתי אותך כשנה לאחר לידת בני הבכור, וככל שהיכרות בינינו העמיקה (ואיתה גם החברות) הייתי די משוכנעת שאת תותחית בתחומך. היה ברור לי שאת תכיני אותנו ללידת בני השני, ותלווי אותנו בלידה.

ואכן, לאחר לידת בני השני – לידה טבעית, קצרה, ללא שום התערבות, חוויה מתקנת – אני יודעת בוודאות עכשיו את שהרגשתי מקודם: את יודעת את העבודה, ואת מצוינת בה. את מביאה את כל כולך, את נשמתך ואת מסירותך- ואותנו הובלת ללידה מדהימה, חוויה עצומה ומרגשת.

ליווית אותי לאורך כל ההריון, היית זמינה מעל ומעבר לכל נדנוד שלי (ולכל ציר ממאות הצירים המוקדמים...), תמכת ואהבת, ועשית זאת בצורה מדהימה.

גם כשהגעתי קצת ספקנית ללידה ("שבטח אצלי זה יימשך שעות...") הוכחת לי שכשמגיעים מוכנים, פיזית ונפשית, העיניינים זזים. נתת לי המון ביטחון ושקט. גם כשנתקלנו במיילדת לא כל כך נעימה ותומכת, את השלמת את החסר, וזאת תוך שמירה על צניעות ונימוס מול הצוות הרפואי.

רציתי לחוות את הלידה על כל שלביה, ואכן עם כל שלב חויתי התרגשות גדולה.

תודה לך על שהיית שם בשבילי (וגם בשביל תמיר ברגעים הקשים)

על שהכנת אותנו

על שתמכת

על המסירות שלך למקצוע ועל אהבתך אליו.

תודה על חוויה עצומה ומעצימה

שחר (וגם תמיר כמובן)

***

לטל היקרה

גם אני רציתי להגיד לך תודה על שעזרת לאמא ללדת אותי.

אמנם יצאתי באיחור של שבוע (היה נורא חם לאמא באוגוסט, אני יודע...) אבל כל פעם שבדקתי אותך אם את זמינה (ובדקתי אותך במשך חודש שלם שוב ושוב כמו שאת בטח זוכרת) – את היית שם.

לא שמעתי אותך כל כך טוב (היו לי נוזלים באוזניים...)אבל הקול שלך ומה שאמרת מאד הרגיעו את אמא. אני הרגשתי את ההתרגשות שלה ואת הפחד שלה, וככל שהתקדמתי לכוון היציאה ידעתי שטוב לה שאת שם איתה ועם אבא.

באיזשהו שלב כבר לא שמעתי אותך בכלל (בגלל הצעקות של אמא...) אבל הרגשתי שאת בסביבה – תומכת, מחזקת, עוזרת.

הרגשתי גם את ההתרגשותשלך, ואת האהבה שלך למקצוע שלך – שאת במקום הנכון, עושה את הדברים מכל הלב ומביאה תוצאות נהדרות. תוצאות שהן אושר גדול לאנשים אחרים, שעוברים חוויה מדהימה בעזרתך. 

אז זהו, רק רציתי להגיד לך תודה על זה שיצאתי ככה מהר וטבעי- שלא הזריקו לי שום דבר, שלא משכו אותי , שלא צבטו... איזה כיף לצאת ככה לאמא. ולאבא. ולטל.

אוהב

גל-לי