מדוע חשוב כל כך לתרגל נשימה מודעת במהלך ההריון?:

מכיוון שבעת הלידה חשוב שתהיי רגועה, מכונסת בתוך התהליך וחופשיה ממחשבות מטרידות. במהלך הצירים מוחך מפריש אוקסיטוצין, הורמון אשר גורם לכיווץ הרחם (צירים) ומשמש כמקדם לידה טבעי. כאשר מגיע ציר והמוח מזהה תחושת כאב הוא מפריש אנדורפינים, שהם הורמונים בעלי השפעה נרקוטית והם למעשה משככי הכאב הטבעיים של הגוף. אולם כאשר את מצויה במתח וטרודה במחשבות ובלמידה מוחך מפריש אדרנלין במקום אוקסיטוצין ואנדורפינים, הגוף נכנס למתח ומגייס משאבים אשר אינם תורמים לתהליך הלידה. ככל שרמות האדרנלין עולות כך רמות האנדורפין והאוקסיטוצין יורדות, כלומר- תהליך הלידה נעצר או מתעכב. רק כאשר הנשימה מתרחשת מתוך הרגל וללא מאמץ של השכל והגוף יכול המוח להפריש את האוקסיטוצין והאנדורפינים ולאפשר לגוף להשתחרר ולהתקדם עם תהליך הלידה.

לנשימה מודעת נכונה יש השפעה רבה ביותר על התקדמות הלידה ועל היכולת להתמודד עם הכאב. ומכיוון שבעת הלידה אינך אמורה ללמוד דברים חדשים, חשוב כל כך לתרגל נשימות מודעות מדי יום לפחות כמה שבועות לפני הלידה, כדי שברגע האמת הפעולה תעשה באופן אוטומטי וללא מחשבה,

כלומר מהבטן ולא מהראש.

ראשית עלייך לבחור את התנוחה הנוחה לך: ישיבה, שכיבה על הגב או על הצד, היעזרי בכריות. השתדלי להיות רגועה ככל האפשר; ועכשיו נשפי- הוציאי את כל האוויר מהריאות, ואז שאפי אויר חדש דרך הריאות אל הבטן. מלאי את הבטן באוויר (תוכלי להיות בטוחה שנשמת נכון כאשר תניחי יד אחת על הבטן ויד שניה על החזה, ותרגישי שהבטן היא זו שמתמלאת ולא אזור החזה.) ועכשיו הוציאי את האוויר באיטיות דרך האף או הפה (בלידה, יתכן שככל שהצירים יתקדמו ויתעצמו תעדיפי להשתמש בקולך תוך הוצאת האוויר, לכן כדאי להתאמן גם על הוצאת אויר תוך שימוש בקול).

כעת שחררי לאט את הבטן ואפשרי לאוויר חדש לחזור ולמלא אותה ללא מתח ומאמץ.

חזרי על הפעולה מספר פעמים, למשך מספר דקות ביום.

"הנשימה היא כלי פשוט וזמין להתמודדות עם כל סוג של מתח, חרדה וכאב. תרגול, תרגול ושוב תרגול. יום יומי, פעמיים ביום, כל היום."

(ציטוט מתוך הספר המצויין "טבעי ללדת" מאת: גילה רונאל, מירה ארצי פדן, עלמה כהן ורדי)